חיפוש
  • ערן טובול

בידול, תוכן, והסיפור שאינו נגמר


"בידול באמצעות תוכן?" אמר המנכ"ל "אתה מדבר על מיתוג". עניתי "לא. מיתוג הוא תוצר לוואי של עבודת תוכן טובה". סלוגן וכיסוי פרסומי שאין מאחוריהם אסטרטגיה המסתמכת על תוכן איכותי דומים לבדיחה שכולם כבר שמעו וממשיכים לשכוח. מיתוג מתהווה מתוך עבודת תוכן מדוייקת שנעשתה לאורך זמן.

בידול באמצעות תוכן משמעותו יצירתיות, כל גוף כלכלי אמון על יצירת הנרטיב האירגוני שלו וכך פועלות מדינות, ערים, חברות ואפילו עסקים קטנים. כדי לבלוט בשוק תחרותי לא מספיק לפרסם כתבה או סרטון וידאו, כמו בכל תחום עלינו לבחור אסטרטגיה וסגנון לתוכן כדי למשוך תשומת לב ולבלוט. מותגים גדולים וקטנים יודעים שחלק מהותי מההצלחה שלהם תלוי בתוכן היחודי שהם יבחרו להפיק. המצב דומה גם במגזר הציבורי, מאז ומעולם ערים התחרו בניהן בתחום התשתיות והשירות לאזרחים, כמו כן השקיעו משאבים בפיתוח התרבות והקהילה. עוד מימי הבינים התיאטרון הוצב בין בית המשפט לבית הממשל, הם ידעו שדת מייצרת קהילה, ממשלה קובעת את המבנה האירגוני, והתיאטרון הנציח את הנרטיב. היום זאת הטלוויזיה.

נטפליקס הציבה מודל כלכלי שמתמקד בתוכן ולא בפרסומות והוכיחה שכולנו בסופו של דבר וקודם כל צרכני תוכן. אמזון ממשיכה להשקיע בחנויות ספרים שמפסידות כסף רק כדי לבנות תדמית, אם הם יצליחו אנחנו נקרא יותר ספרים ונזקוף זאת לזכותם. אגב, הם עדיין מנסים לעשות טלוויזיה ולשלוט בסטרימינג המוסיקה למרות שהם בעיקר פלטפורמה מקוונת למסחר. אפל מכינים את הקרקע להשקת ערוץ תוכן ייחודי שיתמקד במדע בדיוני, SHOWTIME מתמקדת בפרינג' ואט אט מתחילים להבדיל בין חברת ערוצי תוכן אחת לאחרת.

בגופים הציבוריים ניתן לראות מהלכי תוכן מוצלחים בחולון שהפכה מעיר קטנה חסרת יחוד ל"עיר הילדים", בירושלים שממתגת את עצמה כמוקד יצירה אלטרנטיבי לתל אביב וביישובים קטנים שמבוססים על בידול תוכני דוגמת טבעונות באמירים או קיבוץ הרדוף והתוצרת האורגנית שלו. במשרדים ממשלתיים משרד האוצר מבדל את עצמו באמצעות פניה ישירה אפקטיבית ישירות אל התושבים וקמפיינים מוצלחים בחסות כחלון. משרד התרבות בוחר לפרק תפיסות מיושנות של השמאל ומצליח! פשוט אין לו "סטייל". בעיני רבים הוא נתפס כמתלהם, לא מועיל ומחרחר ריב ולכן "לא תרבותי". אגב, אם זו אסטרטגיה, בטווח הארוך פנייה שלילית מייצרת סלידה ולכן פחות אפקטיבית.

בידול באמצעות תוכן כולל מספר מרכיבים שהתמהיל בניהם משתנה והוא האסטרטגיה. מציבים יעד עיקרי אליו אנו שואפים, כמו הגדלת החשיפה, משיכת קהלים חדשים, הגדלת הכנסות, יוקרה ומיצוב חברתי ואו השקת מוצר. אחר כך בוחרים כלי עבודה, וידאו, כתבות, אירועי מיקוד, פסטיבלים, רשתות חברתיות, גיימינג ומשחקי אינטראקציה. בסוף עלינו לארגן את הכל ולפרוס על לוח זמנים יומי, שבועי, חודשי, שנתי, תקופתי.

הקמת מחלקת תוכן פנים אירגונית הפכה להיות יעד במגזר העסקי ומגמה זו טבעית לאופן בו אנו צורכים תוכן. כשאני קונה מוצר אני קונה אידיאולוגיה, שירות ותפיסת עולם שמשליכה עלי כלקוח. כפי שמגורים באיזור מסוים מעצבים אותי, הסיפורים שאליהם אני נקשר מספרים את הסיפור שלי. אם נדייק את עבודת התוכן נגלה שהסיפורים לא משתנים, הם אפילו חוזרים על עצמם. השונות נקבעת על פי רמת היצירתיות ולזה אין גבול. בעבר רק עסקים גדולים יכלו להרשות לעצמם מחלקת תוכן, היום עסקים מבינים שבלי מחלקה כזאת הם לא יצליחו לגדול.

המנכ"ל חייך עם זיק בעיניים, "אתה רוצה לספר לי סיפור". חייכתי בעצמי "כן. כולנו מספרים ללקוחות שלנו סיפור, זה כל היופי, כל אחד עושה את זה אחרת".


7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול