חיפוש
  • ערן טובול

גונבים תרבות ונהנים מזה

עודכן: 17 בפבר׳ 2021


החורף כמעט נגמר- אנשי התרבות מבשלים את שנת 2020, וזה הזמן לגנוב רעיונות מבריקים של אחרים. למרות שפספסתם את רוב האירועים השווים של הקיץ - כי הפקתם את פרוייקטים של עצמכם - חשבתי שכדאי לכתוב על פרויקטים מיוחדים שקרו ב-2019 וכדאי ללמוד מהם או לפחות לקבל השראה. מיוזמות של עסקים פרטיים ועד לפסטיבלים עירוניים, בבלוג שלי תוכלו לדעת יותר על מהלכים אסטרטגיים של מובילי תרבות בארץ ובעולם (כן, כן) ולחפש השראה לפרויקטים הבאים שאתם מקדמים.

נתחיל בסוף ובקטן, אני מאמין שקטן זה הכי גדול ואני אסביר את עצמי. פייסבוק שבבעלותה גם וואטסאפ ואינסטגרם והמתחרה שלה גוגל הפכו את צריכת התוכן של כולנו לאישית. היום קל לטרגט את הקהל שלכם ולמשוך מתעניינים פוטנציאלים ולכל אירוע קטנטן, השקה, ארוחה מיוחדת, מפגש וכדומה. השוק גדל מאוד ואמנים הפכו להיות המפיקים של עצמם, המחירים ירדו בגלל פערי התיווך שנמחקו ומאחור נשארו רק ה"מוסדיים". מדובר בגופים ציבוריים כמו עיריות, אוניברסיטאות, ומשרדי ממשלה שמתקשים להתאים את עצמם לשינויים באופן צריכת התוכן, שינויים מהירים שנכפו עליהם. במקום מופע אחד עליהם ליצור תוכן מגוון שיתאים לקהלים שונים, למרות שמחירי התוכן (אמנים, סדנאות, מפיקים) ירדו עבודת ההפקה גדלה והפכה לתובענית יותר.

במקום מפיק אחד גדול, צריכים לעבוד מול מספר מפיקים קטנים. במקום אמן אחד מוכר, מזמינים מספר אמנים קטנים. פעמים רבות איכות התוכן נפגעת (נושא שארחיב עליו בנפרד בפוסט אחר), ונוסיף על כל אלה את כישורי המרקטינג שיש לפתח כדי להישאר רלוונטיים. מנגד, התפתחה תרבות הפקה עצמאית שמונעת על ידי הצרכנים (קהל). מנהלי קהילות בפייסבוק מקיימים מפגשים, תושבים "מרימים" מסיבות רחוב, מסעדות קטנות מזמינות אמנים, ומתחמי קניות מקיימים פסטיבלים.

לפני שלוש שנים נפגשתי עם שני סטודנטים חדורי מוטיבציה שסיפרו לי על הפסטיבל שהם רוצים להפיק בעפולה, ברכתי על היוזמה אבל לא יכולתי להצטרף כי לא היה להם תקציב. הם לא ויתרו ויצרו יש מאין פסטיבל ראוי שרק גדל משנה לשנה AFULIZ, פסטיבל שמכוון לכולם ומבוסס על אמנים מקומיים ומעט אמנים אורחים שאת רובם לא תכירו, אבל כדאי לכם להכיר. איך עושים את זה? עובדים קשה לפי אסטרטגיה סדורה מול האמנים הקטנים ומניעים אותם לפעולה. אחר כך מבקשים חסות פרסומית מהעירייה ומחזיקים אצבעות. אם מצליחים להתעקש מגיע גם תקציב עירוני קטן שגדל עם השנים. מודל הפקה זה מוכר ונפוץ אך רבים שוכחים שהוא עובד גם בהיפוכו. אני תמיד מעודד מנהלי תרבות ליזום פרויקטים דומים ולהצמיח את התוכן מהקהילה. תתפלאו לגלות אמנים מקומיים שצמאים לחשיפה, כמה מהם ישמחו לקבל מעט ולעשות הרבה בשם הפיתוח האישי והאינטרס האמנותי שהם עומדים מאחוריו. כמו כן, הפיכת יוזמה מקומית לשיתוף פעולה עם העסקים המקומיים יעזור לכל הפקה להתרומם. באירועי "יפו עד אגריפס" בירושלים למשל בחרו מספר מסעדנים לארח מופעי מחול ולפזר מופעי מחול בשוק מחנה יהודה.

מוזר? כן.

מקורי? כן.

מעניין? בטוח!

הכל קרה ממש בשבועות האחרונים ויכולתי למלא ארבעה עמודים בדוגמאות נהדרות אחרות אבל לקרוא המון מהנייד זה לא נח. בפוסט הבא אהיה יותר קצר כי את ההקדמה כבר הבנתם, אם יש לכם דוגמאות או פרויקטים שיכולים להפתיע אותי אל תהססו לשתף אותי.


10 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול